במרבית ארצות אירופה ואמריקה קיים תזמון טוב בין לוחות הזמנים של בית הספר התיכון והאוניברסיטה. בחירת המוסד נערכת במהלך כיתה י"ב ואז, לאחר חודשיים-שלושה של חופשת הקיץ מתחדשים הלימודים במוסד החדש. זהו רצף הגיוני ויעיל.
בישראל המצב שונה. מרבית הצעירים והצעירות משרתים שנתיים או שלוש בצבא או בשירות הלאומי. מועדי הגיוס והשחרור אינם מתחשבים בשנת הלימודים (מספטמבר עד יוני, הגיע הזמן לדעת...) וכך, עקב חוסר התאום, נאלצים רבים לבלות כמה חודשים של בטלה מאונס. לא תמיד מאפשרת תקופת הביניים הזו לנצל את הזמן הפנוי לעבודה. מרבית המעסיקים מעדיפים עובדים קבועים וגם כמות המשרות החלקיות והזמניות - בתחנות דלק ובמלצרות - מוגבלת. לוקח זמן רב למצוא תעסוקה וכך מתבזבז לו זמן יקר. במצב הזה מעדיפים לא מעט צעירים לדחות בשנה או שנתיים נוספת את הלימודים, לעבוד, לחסוך כסף ולנסוע לטיול ממושך בחו"ל. שלא כמו צעירים בחו"ל שרבים מהם מסיימים תואר ראשון עוד לפני יום הולדתם ה-21, מתחילים ישראלים רבים ללמוד באמצע שנות העשרים לחייהם. הגיל הממוצע של הסטודנטים במחקר שלנו (שהקיף 5200 איש) היה 25.4.
לתקופת הבינים הזו יש חסרונות נוספים. עזיבת הבית והחזרה אליו אינם כה פשוטים. במהלך התקופה הזו התבגרתם, הכרתם אנשים חדשים, התנתקתם מהמשפחה. כעת אתם נחשפים מחדש אל כל הטוב והמעצבן שיש בחיים המשותפים. לרוב הצעירים אין די כסף לשכור דירה ובבית קשה לשמור על עצמאות ופרטיות, במיוחד כאשר יש חבר או חברה. כעת אתם שוב תלויים בהורים. לא תמיד תוכלו לקבל את המפתחות לאוטו. הם ידרשו מכם להשתתף באירועים משפחתיים, לשמור על אחים קטנים והכי גרוע - לסדר את החדר. החובות האלה מחזירים אתכם אל גיל ההתבגרות, ואתם כבר מזמן לא שם.
גם במקרה הגרוע ביותר, כאשר לפניכם חודשים ספורים והסיכויים למצוא עבדוה קלושים כדאי לנצל את הזמן. למשל בהתכוננות על חומר רלוונטי. אנו ממליצים על התנדבות לארגונים שעוסקים בתחום בו אתם מתכוונים ללמוד. לדוגמה, תלמידי משפטים לעתיד יכולים לעזור במילוי עבודות פשוטות במשרד עורכי דין או בפרקליטות. אפשר כמובן לסור, כצופים, אל בתי המשפט. הדיונים שם מתקיימים בדלתיים פתוחות. בבתי חולים ישמחו לארח מתנדבים שהתקבלו ללמוד בבית-הספר לרפואה. בלשכות הרווחה עשויים להציע לכם (לומדי עבודה סוציאלית) להתנדב במועדוני קשישים או בסיוע לילדים מוגבלים.
לא תמיד הדלתות פתוחות אבל שווה לנסות. היתרונות שגלומים בה רבים: ראשית, עצם העזרה לזולת. שנית, אתם נחשפים לצדדים המעשיים של התחום עליו תלמדו בשנים הבאות. יתכן שתגלו שהחלומות שהיו לכם אודות המקצוע כה רחוקים מהמציאות שמוטב כבר ללמוד תחום אחר (המחקר שלנו מראה ש15% מהסטודנטים לכלכלה מתחרטים על בחירת המקצוע שלהם). בכך תחסכו השקעה רבה ומיותרת. אם גיליתם את האור שבמקצוע, מה טוב.
שלישית, ההיכרות עם אנשי המקצוע עשויה להניב לכם בטווח הרחוק (לעתים רחוקות כבר מיד) קשרים ותעסוקה. במסלולים רבים מבקשים מסטודנטים לתואר שני חוות דעת - הפרקים על מסלול ההכשרה של פסיכולוגים, משפטנים וכלכלנים בספר 'המדריך להשכלה גבוהה' מתארים עד כמה קשה לפרוץ את מעגל הקסמים שבו חוסר נסיון והמלצות מונע את הכניסה למקום עבודה בו ניתן לרכוש אותם. התנדבות מהסוג שתיארנו תניב לכם מכתבים חמים, והנסיון של עשרות בעלי מקצוע אותם ראיינו לצורך המחקר מלמד שההזדמנויות מגיעות אל מי שנמצא בשטח. יתכן שבמשרד בו תתנדבו יתעורר צורך דחוף למלא עובד חסר והראשון שיפנו אליו תהיו אתם. כך תתקבלו לעבודה בשכר. שווה לא? תקופת ההתנדבות פותחת עבורכם ערוצים שלא הייתם יכולים לחלום עליהם בנסיבות אחרות. בעצם, במחשבה נוספת, ניתן להתנדב גם אם אתם עובדים. היתרונות עומדים בעינם.
מידע נוסף על בחירת מסלול לימודים מופיע ב-http://derug.co.il/template/default.asp?pageP=84&catP=1&maincat=1
בישראל המצב שונה. מרבית הצעירים והצעירות משרתים שנתיים או שלוש בצבא או בשירות הלאומי. מועדי הגיוס והשחרור אינם מתחשבים בשנת הלימודים (מספטמבר עד יוני, הגיע הזמן לדעת...) וכך, עקב חוסר התאום, נאלצים רבים לבלות כמה חודשים של בטלה מאונס. לא תמיד מאפשרת תקופת הביניים הזו לנצל את הזמן הפנוי לעבודה. מרבית המעסיקים מעדיפים עובדים קבועים וגם כמות המשרות החלקיות והזמניות - בתחנות דלק ובמלצרות - מוגבלת. לוקח זמן רב למצוא תעסוקה וכך מתבזבז לו זמן יקר. במצב הזה מעדיפים לא מעט צעירים לדחות בשנה או שנתיים נוספת את הלימודים, לעבוד, לחסוך כסף ולנסוע לטיול ממושך בחו"ל. שלא כמו צעירים בחו"ל שרבים מהם מסיימים תואר ראשון עוד לפני יום הולדתם ה-21, מתחילים ישראלים רבים ללמוד באמצע שנות העשרים לחייהם. הגיל הממוצע של הסטודנטים במחקר שלנו (שהקיף 5200 איש) היה 25.4.
לתקופת הבינים הזו יש חסרונות נוספים. עזיבת הבית והחזרה אליו אינם כה פשוטים. במהלך התקופה הזו התבגרתם, הכרתם אנשים חדשים, התנתקתם מהמשפחה. כעת אתם נחשפים מחדש אל כל הטוב והמעצבן שיש בחיים המשותפים. לרוב הצעירים אין די כסף לשכור דירה ובבית קשה לשמור על עצמאות ופרטיות, במיוחד כאשר יש חבר או חברה. כעת אתם שוב תלויים בהורים. לא תמיד תוכלו לקבל את המפתחות לאוטו. הם ידרשו מכם להשתתף באירועים משפחתיים, לשמור על אחים קטנים והכי גרוע - לסדר את החדר. החובות האלה מחזירים אתכם אל גיל ההתבגרות, ואתם כבר מזמן לא שם.
גם במקרה הגרוע ביותר, כאשר לפניכם חודשים ספורים והסיכויים למצוא עבדוה קלושים כדאי לנצל את הזמן. למשל בהתכוננות על חומר רלוונטי. אנו ממליצים על התנדבות לארגונים שעוסקים בתחום בו אתם מתכוונים ללמוד. לדוגמה, תלמידי משפטים לעתיד יכולים לעזור במילוי עבודות פשוטות במשרד עורכי דין או בפרקליטות. אפשר כמובן לסור, כצופים, אל בתי המשפט. הדיונים שם מתקיימים בדלתיים פתוחות. בבתי חולים ישמחו לארח מתנדבים שהתקבלו ללמוד בבית-הספר לרפואה. בלשכות הרווחה עשויים להציע לכם (לומדי עבודה סוציאלית) להתנדב במועדוני קשישים או בסיוע לילדים מוגבלים.
לא תמיד הדלתות פתוחות אבל שווה לנסות. היתרונות שגלומים בה רבים: ראשית, עצם העזרה לזולת. שנית, אתם נחשפים לצדדים המעשיים של התחום עליו תלמדו בשנים הבאות. יתכן שתגלו שהחלומות שהיו לכם אודות המקצוע כה רחוקים מהמציאות שמוטב כבר ללמוד תחום אחר (המחקר שלנו מראה ש15% מהסטודנטים לכלכלה מתחרטים על בחירת המקצוע שלהם). בכך תחסכו השקעה רבה ומיותרת. אם גיליתם את האור שבמקצוע, מה טוב.
שלישית, ההיכרות עם אנשי המקצוע עשויה להניב לכם בטווח הרחוק (לעתים רחוקות כבר מיד) קשרים ותעסוקה. במסלולים רבים מבקשים מסטודנטים לתואר שני חוות דעת - הפרקים על מסלול ההכשרה של פסיכולוגים, משפטנים וכלכלנים בספר 'המדריך להשכלה גבוהה' מתארים עד כמה קשה לפרוץ את מעגל הקסמים שבו חוסר נסיון והמלצות מונע את הכניסה למקום עבודה בו ניתן לרכוש אותם. התנדבות מהסוג שתיארנו תניב לכם מכתבים חמים, והנסיון של עשרות בעלי מקצוע אותם ראיינו לצורך המחקר מלמד שההזדמנויות מגיעות אל מי שנמצא בשטח. יתכן שבמשרד בו תתנדבו יתעורר צורך דחוף למלא עובד חסר והראשון שיפנו אליו תהיו אתם. כך תתקבלו לעבודה בשכר. שווה לא? תקופת ההתנדבות פותחת עבורכם ערוצים שלא הייתם יכולים לחלום עליהם בנסיבות אחרות. בעצם, במחשבה נוספת, ניתן להתנדב גם אם אתם עובדים. היתרונות עומדים בעינם.
מידע נוסף על בחירת מסלול לימודים מופיע ב-http://derug.co.il/template/default.asp?pageP=84&catP=1&maincat=1
גיא יריב הוא מנכ"ל מעל הממוצע בע"מ - מכון סקרים ומחקרי שוק בתחום החינוך ומרצה לרטוריקה בפקולטה למשפטים. ערך את 'המדריך להשכלה גבוהה- דירוג אוניברסיטאות ומכללות' וחיבר ספרי הדרכה על אמנות הנאום והשכנוע.
כיום מלמד קורסים וסדנאות בתחום הדיבור בפני קהל, אמנות המכירה, והתגברות על חרדת קהל. למידע והרשמה פנו ל-077-8200201.
כיום מלמד קורסים וסדנאות בתחום הדיבור בפני קהל, אמנות המכירה, והתגברות על חרדת קהל. למידע והרשמה פנו ל-077-8200201.